יום שני, 17 ביוני 2013

ארגון העיתונאים קורא לעובדי "מקור ראשון" להתאגד

ארגון העיתונאים מנסה לסייע לעובדי "מקור ראשון" להתאגד, נוכח המשבר הכלכלי שפוקד את העיתון בעקבות המיזוג עם "מעריב". לכלל העובדים ב"מקור ראשון" שוגרה השבוע הודעת הדוא"ל המצורפת, הקוראת להם לנקוט בצעדים ארגוניים על מנת להצטרף לארגון העיתונאים החדש ולשמור בכך על זכויותיהם.



מצ"ב המכתב:

בעקבות ריבוי השאלות שהופנו אלינו בימים האחרונים, לצד מסרים מבלבלים מצד ההנהלה, החלטנו להכין מסמך שו"ת קצר כדי לעזור לכולם להבין את הרקע להתארגנות במקור ראשון, את הזכויות החוקיות של העובדים, את הקשר עם מעריב ואת הצעדים האפשריים בתקופה הקרובה. כפי שהובטח, בימים הקרובים נודיע על מועד חדש לאסיפה, ועד אז נשמח לקבל מכולם שאלות נוספות ונושאים שתרצו שיעלו בדיון.

למה להתאגד?
אנחנו חיים בתקופה קשה ומאתגרת עבור העיתונות בישראל בכלל, והעיתונות הכתובה בפרט. החיבור שנעשה לאחרונה בין מערכת מקור ראשון לבין מעריב מטלטל את הספינה של מקור ראשון, והנה רק בשבוע שעבר הודיע שלמה בן-צבי על כך שהפיטורים שהתחילו במעריב מגיעים גם למקו"ר. תופעות של הלנת שכר לצערנו לא זרות לנו מהחודשים האחרונים, והעתיד צבוע לפרקים בצבעים אפורים.
על רקע זה מטרתה של ההתאגדות היא בסיסית, כמעט מינימליסטית. אנחנו לא שואפים לנהל את החברה במקום בן צבי, לא מעוניינים להתערב בזכותה של ההנהלה לפעול לפי שיקוליה העסקיים, כמובן וכמובן שלא מעוניינים לפגוע בחברה בשום אופן. להיפך. תפקידו של ארגון עובדים אחראי הוא לסייע להנהלה לחזק את החברה ולהצעיד אותה קדימה, לטובת הכלל תוך שמירה על זכויות בסיסיות של העובדים. הארגון שואף לעשות את המקסימום כדי להגן על עיתונאים מפיטורים מבלי לוותר על גישה אחראית והבנה למצב המעסיק (ובפועל נחל הצלחות מסוג זה בכלי תקשורת רבים), לשמור על רמות שכר ותנאי עבודה טובים, ולחתום על הסכם קיבוצי שיעגן את הזכויות האלה ויניח את היסודות לעבודה מאורגנת ומיטיבה.

למה ארגון העיתונאים?
הארגון הוקם לפני כשנה וחצי כגוף אוטונומי בתוך ההסתדרות הכללית, שאינו מחויב לסכסוכי העבודה הכלליים במשק ומנהל את ענייניו באופן עצמאי. בזמן הזה הצטרפו לשורותיו כ-2,000 חברות וחברים, מכל חלקי המערכות – כתיבה וצילום, עריכה והגהה, עיצוב, הפקה ועוד. הארגון אינו מזוהה מפלגתית בשום אופן, ומאגד בתוכו חילונים, דתיים וחרדים, יהודים וערבים, גברים ונשים, שכירים ופרילנסרים מכל מערכות התקשורת בישראל.
הארגון מעניק סיוע פרטני לעיתונאים (לרבות הגנה וייעוץ משפטי, פנסיוני ועוד), מקיים הכשרות מקצועיות, כנסים וסיורים, מציע הטבות במועדוני לקוחות (רשימה לדוגמא נמצאת כאן), וחותר לחיזוק מעמד העיתונאי וחופש העיתונות בישראל.

מה טיב היחסים בין הארגון להנהלת מעריב ומקור ראשון?
עיתונאי מעריב בחרו לפני למעלה משנה בדרך ההתאגדות והקימו ועד יציג. בזמן שחלף למדו העובדים להכיר את היתרונות של העבודה המאורגנת, בתחילה בימי נוחי דנקנר, אז במשבר של כניסת החברה להקפאת הליכים ובהישג של הבטחת תשלום חובות העבר, ולאחר מכן בחתימה על הסכם קיבוצי עם שלמה בן צבי שמעניק להם הגנה לשנה וחצי מפיטורים או משינויים בתנאי השכר, ומבטיח גם מו"מ על הסכם קיבוצי חדש וכולל.
מאז כניסת ההנהלה החדשה הצליחו הארגון והוועד לפתור בעיות שוטפות של עובדים בישיבות קבועות עם נציגי ההנהלה. כשהעיתון נקלע למשבר, היו אלה הארגון והוועד שגילו אחריות והציעו להמנע מפיטורים כואבים באמצעות מהלך של פרישה מרצון, שאכן יצא לפועל ואפשר לחברה להמשיך לפעול.
לצד ההישגים יש לנו גם מחלוקות קשות עם ההנהלה לגבי מספר סוגיות יסוד הקשורות לזכויות העובדים ולשמירה על העבודה המאורגנת במעריב, ואנחנו מנסים לפתור אותן בצורה מכובדת, כשמטרתנו העיקרית כאמור היא לחתום על הסכם קיבוצי שיגן על העובדים כולם לצד הבטחת העתיד של מעריב – מקור ראשון.

מה לנו ולזה? מה פשר המקף המחבר בין מעריב למקור ראשון?
שאלה טובה. האמת היא שגם עבורנו בארגון החיבור בין שני העיתונים הוא נושא חדש ומעניין. ההנהלה טוענת בעקביות ששני העיתונים נמצאים במסלול של מיזוג מערכות – מיזוג שאת תוצאותיו אנחנו כבר רואים בשטח וחווים כעובדים באופן יומיומי. לדעתנו אם באמת מדובר במערכת אחת, הרי שגם העובדים אמורים להיות מאוגדים במסגרת אחת ולחלוק ועד אחד והסכם קיבוצי אחד. מול הטענה הזאת אומרים לנו בהנהלה שמדובר בשתי קבוצות עובדים נפרדות לגמרי. לטעמנו, לא ניתן לטעון בו זמנית גם שהמערכות ממוזגות תחת אותם בעלים ואותו עורך ראשי וגם שהעובדים מופרדים לפי קו שרירותי כלשהו. אם העובדים מופרדים, הרי שגם עבודתם צריכה להיות מופרדת ומתוגמלת בהתאם, ולהיפך.

האם אנחנו יכולים להיות מיוצגים על ידי ארגון העיתונאים?
בהחלט כן. ראשית כל, כל עיתונאי שמצטרף לארגון מיד זכאי להגנת הארגון באופן אישי. הצטרפות של למעלה משליש מעובדים במקום עבודה הופכת את הארגון לגוף המייצג את כלל העובדים באותו מקום עבודה, גם את אלה שלא הצטרפו לארגון. עיתונאים רבים מאוד במקור ראשון כבר בחרו להצטרף לארגון, ולכן אנחנו משמשים כגוף היציג של עיתונאי מקור ראשון בין אם במסגרת יחידת מיקוח אחת של מעריב – מקור ראשון ובין אם רק כאן. באסיפה נוכל לדבר על היתרונות והחסרונות של פעילות במסגרת ועד אחד או שניים, אבל לגבי היציגות של הארגון אין עוד ספק.

מה אם ההנהלה תתנגד להתאגדות או לקיום האסיפה?
בשבועיים האחרונים העבירה ההנהלה מסרים מרפי ידיים לעיתונאי מקור ראשון בכל הנוגע לזכותם להתאגד. בשיחה שקיים שלמה במערכת הוא דיבר "אוף דה רקורד" על כך שהארגון לא מייצג את העובדים ושלא תתאפשר קיום אסיפה במקו"ר. גורמים שונים בהנהלה ניסו ליצור ריחוק בין העובדים לבין הארגון בשליפת טענות על כך שדתיים וחילוניים לא יכולים לפעול יחד בהתארגנות אחת.
מוזר לנו שהנהלת מקור ראשון לא סומכת על העיתונאים עד כדי כך שהיא לא מאפשרת להם לשמוע את טענות הצד השני, צעד שהוא אל"ף-בי"ת של התנהלות עיתונאית.
חשוב להדגיש שבהתאם לפסיקה, ובעיקר לפי פס"ד פלאפון שהתקבל רק לאחרונה, כל התבטאות של ההנהלה בפני העובדים הנמצאים בהליך של התארגנות ראשונית היא אסורה בתכלית האיסור. זכותם של העובדים להתארגן, זכותם לבחור לעצמם את הארגון המייצג, זכותם להתאסף, וחובתה של ההנהלה לאפשר להם להתאסף ולשבת לנהל עם נציגותם מו"מ בתום לב. כל ניסיון לפגיעה בהתארגנות או במי שיבחרו להוביל אותה אסור, והארגון יספק הגנה מלאה לפעיליו מפני התנכלויות מסוג זה.

אני מעוניין בהתארגנות, אבל לא מרגיש בנוח עם דרכי הפעולה של הארגון וועד מעריב. מה לעשות?
ראשית, אנו מקווים שהמסמך הזה סייע להסביר מה עומד מאחורי כל המהלכים בהם נקט ועד מעריב בתקופה האחרונה. שנית, זה בסדר גמור לא להסכים עם כל מהלך שוועד נוקט, אבל התשובה לכך היא להגביר מעורבות, לשאול שאלות, להצטרף, ללמוד ולפעול יחד. אם יש עיתונאים במקור ראשון שרוצים להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות הם מוזמנים להצטרף לוועד ולהשפיע מבפנים.

אז מה קורה עכשיו?
קודם כל, נשמח אם עובדים נוספים יצטרפו אלינו. ניתן להצטרף לארגון  בכתובת הזו (יש להדגיש בטופס שמקום העבודה הוא מקור ראשון). כל מצטרף משפיע!!
בשלב זה ארגון העיתונאים עדיין אינו גובה דמי חבר מעובדים המועסקים בחוזה אישי או פרילנסרים. כשתתחיל הגבייה דמי החבר לפרילנסרים ולעובדים שאינם מועסקים בהסכם קיבוצי יעמדו על 25 ₪ בחודש. שימו לב שבעת מילוי הטופס אין צורך למלא פרטים של אשראי או הוראת קבע. בכלי תקשורת שבהם ארגון העיתונאים יחתום על הסכם קיבוצי, דמי החבר החודשיים יעמדו על 0.95% מהשכר עד לתקרה של 139.20 ₪ לחודש, והם ייגבו באמצעות תלוש השכר. חשוב לציין: עובד בהסכם קיבוצי נהנה משיפור תנאי ההעסקה שלו, וחברו לעבודה הנהנה גם הוא מההסכם יחוייב לשלם 0.8% דמי טיפול. זאת כדי למנוע מצב של "רוכבי חינם".
פרטים נוספים על ארגון העיתונאים בכלל ניתן למצוא גם באתר הארגון: www.itonaim.org.il .
מעבר לזה, נשמח לקבל מכם שאלות ובקשות לנושאים לדיון באסיפה שתתקיים בקרוב, ונשמח לקבל פניות של מי שירצו לקחת על עצמם את ריכוז ההתארגנות במקור ראשון בשלביה הראשונים עד שנוכל לקיים בחירות.

אתם מוזמנים לשלוח את השאלות והתהיות הכי קשות, כך שנוכל ללמוד ביחד. בסופו של יום ההחלטות יתקבלו על ידכם – העובדים.